פסק-דין בתיק ב"ל 32329-01-13

1.         זהו ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 6.1.13 (להלן: הוועדה), אשר קבעה למערער 42% נכות צמיתה מיום 28.3.11 (להלן: ההחלטה).

2.         טענות המערער:

2.1       ביום 1/1/13 נשלח לוועדה מכתב משלים מאת המערער אשר אף נמסר לוועדה ידנית על ידי המערער בעצמו, אולם מכתב זה לא זכה לכל התייחסות מצד  הוועדה. המערער הוכר כחולה סכרת, כאשר במכתבו של המערער מיום 1/1/13 נרשם שהסכרת ממנה סובל המערער היא סכרת עם פגיעה באיברי מטרה ועל כן היה על הוועדה לשקול קביעת נכות לפי פריט ליקוי 4 (6) המעניק 65% נכות, וזאת בנוסף לשאר הפגיעות שהוכרו למערער.

2.2       סיכום האשפוז מיום 22/10/2008 מציין במחלות רקע "אין אונות" ובאבחנות "סכרת". מכאן, שהוועדה היתה מודעת לבעיית אין אונות ולקיומה של סכרת ולכך כי ב"כ המערער ביקש התייחסות הוועדה לפגיעה באיברי מטרה, ועל אף האמור בחרה הוועדה להתעלם מכך.

3.         טענות המשיב:

3.1       מדובר בתיק נכות כללית בהתאם לפסיקה לא די בהעלאת טענות כלליות בכתב הערר שאינן נתמכות בתיעוד הרפואי. טענה בתחום הרפואי שאינה נתמכת במסמכים רפואיים, הוועדה אינה חייבת להתייחס אליה מעבר לבדיקת הוועדה. המסמך היחיד המתייחס לסכרת הוא סיכום רפואי של רופאה פנימאית של קופת חולים, כאשר אין כל התייחסות לסיבוך של סכרת בפרט ומדובר בסכרת מאוזנת המטופלת בכדורים. זאת ועוד, אין כל מסמך הקובע כי קיים קשר בין הסכרת לליקויים הנטענים, אף לא מרופא המשפחה המציין חשד ו/או חשד לפגיעה באיברי מטרה.

3.2       לעניין פגיעה בתפקוד המיני - אליה מפנה ב"כ המערער במכתבו מיום 1/1/13, יש לציין כי בתיקו של המערער קיים סיכום אישפוז ממח' אורולוגית מרמב"ם המדבר על פגיעה בערמונית כתוצאה מסרטן בעטיה נקבעו למערער אחוזי נכות. המערער לא המציא כל מסמך הקובע כי הפגיעה בערמונית נובעת מסכרת ועל כן הוועדה לא היתה צריכה להתייחס לנושא זה.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

4.         במסגרת סמכותו של בית הדין לדון ב"שאלה משפטית" בלבד, בוחן בית הדין האם טעתה הוועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, התעלמה משיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת (ראה פסק דין בל 114/98 יצחק הוד נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע לד' 213 ).

5.         על פי עקרון זה תבחנה טענות הצדדים.

6.         לאחר שעיינתי בכתב הערעור ונימוקיו, בפרוטוקול הוועדה ובטיעוני ב"כ בעלי הדין, שוכנעתי כי יש לקבל את הערעור.

7.         אין חולק בין הצדדים, כי הוועדה לא התייחסה למכתבו המשלים של המערער מיום 6.1.13 כאשר המחלוקת בין הצדדים מתייחסת למהות המסמך. כעולה מהפרוטוקול, הוועדה קבעה למערער נכות בגין יתר לחץ דם, סרטן הערמונית ברמיסיה, וסוכרת. אומנם, מכתבו של המערער אינו מגובה על פניו במסמכים רפואיים מתוך תיקו של המערער, אולם ב"כ המשיב הפנתה את הוועדה למסמכים ספציפיים מתוך תיקו הרפואי של המערער מבלי שאלה נידונו ונותחו על ידי הוועדה עצמה. בשים לב לאמור, ולעובדה כי נקבעו למערער נכויות בגין חלק מאיברי המטרה, אליהם הפנה ב"כ המערער, הרי ששאלת הקשר הסיבתי בין נכויות אלה למחלת הסוכרת ראוי כי תיבחנה על ידי הוועדה עצמה שלה הסמכות הרפואית לדון בשאלות רפואיות אלה אליהן הפנה המערער במכתבו מיום 6.1.13. 

8.         לאור האמור לעיל - הערעור מתקבל ומוחזר לוועדה הרפואית לעררים מיום 6.1.13 על מנת שתתייחס  למכתבו  המשלים של המערער מיום 1.1.13 . הוועדה תזמן את המערער גם באמצעות ב"כ ולאחר בחינת טענות המערער המועלות במכתב המשלים תקבע האם יש לשנות מקביעותיה.

9.         המשיב ישלם למערער סך של 3,000ש"ח הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד תוך 30 יום מהיום.

10.       הצדדים רשאים לפנות בבקשת רשות ערעור לנשיא בית הדין הארצי לעבודה או למי יתמנה לכך על ידו תוך 30 יום מהיום בו יומצא פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ז סיון תשע"ג, (05 יוני 2013 ) , בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.